מענה

שאלה: הילד שלי לא מווסת רגשית, נוטה לבכי רב, משווה, יש פערים בהתנהגויות בשעות שונות. כשהוא מוצף: אין ריכוז, אין התארגנות, אין קשיבות, אין סנכרון.  אני מודעת למצבו ורוצה להשקיע בו, להחזיק אותו באהבה.  בפועל ברוב הבקרים אני חשה תחושת כישלון. הוא יוצא מן הבית אחרי שאני מגיבה בכעס בתסכול ובהאשמה. הבקרים משפיעים גם על המשך היום. מה עושים? תשובה: אמא יקרה,  העומס שלך מובן מאוד. חוסר וויסות אצל האחד מאוד משפיע ויוצר עומס גדול על הסביבה. אנחנו תמיד עמוסים, בטח כשיש ריבוי מטלות ומשימ

שאלה: יום הולדת לביתי בת ה8, היא הזמינה בנות משפחה וחברות. כשאחת החברות לא שיתפה פעולה עם התכנית, הבת שלי נלחצה, כעסה, החלה להתכנס לתוך עצמה. מושכת בכפיים שוב ושוב, ותכלס היה קשה להחזיר את יום ההולדת למסלול השמח, גם ביום יום היא נתקעת הרבה, על דברים שונים, אין זרימה סביבה. יותר מידיי הרבה כוחות מושקעים בלהפיס את דעתה בכל שינוי או דרישה חדשה.  תשובה: אמא יקרה. טרחת ועמלת ליצור אווירה ודינמיקה חיובית, ובכל זאת האווירה לא הייתה כזו. זה מתסכל ולא קל להחזיק את זה.  מה באמת קרה לבי

שאלה: אני מרגישה שאני משתנה כהורה, לומדת להגיב אחרת — אבל הילד שלי לא תמיד משתנה איתי. איך מתמידים בדרך החדשה כשלא רואים תוצאות תשובה: אמא יקרה קודם כל ברכות, על היכולת לעצור, לזהות כשל, להשתנות, לייצר תגובות חדשות, לשנות שפה. זאת חוזקה עצמתית לא רק לדרוש מהילד שינוי, אלא לחולל אותו כבר בעצמך.  באמת קשה להתמיד בשינוי, בלי לקצור פירות ולראות שינויים.  את משנה ומשתנה, את עושה זאת מאהבה לילד, מרצון לתת לו ולתרום לו, לסלול לו דרך חדשה, להנגיש לו את אהבתך אליו.  אולי כדאי לדבר אית

שאלה: חנוכה מתקרב אני קצת בלחץ.  מוישי שלי, היקר, בכל ערב מצליח להוציא את האחים מהכלים, הוא מתחיל איתם, משתלט עליהם או אפילו רק על המצב בחדר, על השירים, על הטון, על הקצב. לפעמים אפילו החיוכים שלו, והמבטים שלו מייצרים אי שקט, כעס וחוסר ויסות אצל כולם.   תשובה: אמא יקרה, המתח הוא חלק מהחיים, בבית עם ילד מאוד לא מווסת, רק טבעי לחשוש, וטוב להתכונן. מזמינה אותך לעשות ניסוי, המסקנות שלו יכולות להיות לך מתנה משמעותית .   נכון, מוישי הוא הילד המאתגר , במצבי לחץ ומהומה, הכי ספונטני ז

שאלה: הילדים שלי רבים בלי סוף — על משחק, על מקום ליד השולחן, אפילו על מי יקבל נשיקה ראשונה.אני מרגישה שאני כל היום שופטת, מפרידה, מכבה שריפות.איך מחזירים לבית אווירה טובה בלי לשבת כל יום לשיחות חינוך? תשובה: אמא יקרה, אני שומעת את העייפות, את הרצון שלך לבית רגוע יותר, מלא באהבה ובשמחה.מריבות בין ילדים הן דבר טבעי, חלק מתהליך הגדילה — אבל לפעמים נדמה שהן כבר “תפסו פיקוד” על הבית, ואז באמת צריך רגע לעצור ולהבין מה מתרחש מתחת לפני השטח. לפעמים ילדים לא רבים על צעצוע — אלא על הלב

שאלה:  בני מוטי כבן 10. אני מוצאת את עצמי במאבק לא קל מולו. כל דבר שקורה לו בבית — במיוחד מול האחים — הוא מגיב בתוקפנות, ומרגיש כל הזמן שעושים לו דווקא. גם מולנו ההורים, כל בקשה או הערה מתקבלת כאילו אנחנו "דופקים" אותו.אני כבר מתחילה להאמין לו…אני לא יודעת איך נכון להתנהל מולו. תשובה: שלום אמא יקרה, את מתארת מערכת יחסים מורכבת של מוטי עם האחים ועם ההורים. נראה שמוטי  מאוד ערני ודרוך, עם עין בוחנת ומודדת — וחווה את העולם כמאיים, כאילו מנסים לפגוע בו. מת חת לתוקפנות שלו כנראה