בוקר עמוס, ילדים קשיי ויסות, איך מתארגנים?

שאלה: הילד שלי לא מווסת רגשית, נוטה לבכי רב, משווה, יש פערים בהתנהגויות בשעות שונות. כשהוא מוצף: אין ריכוז, אין התארגנות, אין קשיבות, אין סנכרון. 

אני מודעת למצבו ורוצה להשקיע בו, להחזיק אותו באהבה. 

בפועל ברוב הבקרים אני חשה תחושת כישלון. הוא יוצא מן הבית אחרי שאני מגיבה בכעס בתסכול ובהאשמה. הבקרים משפיעים גם על המשך היום. מה עושים?

תשובה:

אמא יקרה, 

העומס שלך מובן מאוד. חוסר וויסות אצל האחד מאוד משפיע ויוצר עומס גדול על הסביבה. אנחנו תמיד עמוסים, בטח כשיש ריבוי מטלות ומשימות בניהול הבית והילדים. יש נקודות צרות, שבהן העומס הוא רב ביותר, כמו למשל שליחת הילדים למוסדות, בפרק זמן של שעה את נדרשת לנהל כל כך הרבה משימות, עבור כל ילד: ביגוד, ארגון של החדרים (או לפחות המצעים), סנדוויצ'ים לבוקר ולצהריים, דגני בוקר, נשנוש, התארגנות עצמית לעבודה, האכלת תינוקות, טיטולים ועוד. ואז יש קריסה. יש פער בין מה שאת חושבת מתכננת ורוצה — למציאות העכשווית. כדי להבין את זה היטב, צריך לחשוב על זה לא בזמני הלחץ. תשבו ההורים בזמן רגוע, תפנו זמן לחשיבה, להבנה איך מערכתית ומשפחתית אפשר לבנות תמיכה, ולהפחית מהעומס הרב (ארגון תיקים, דגני בוקר וכו'). ייחדו חשיבה מיוחדת על הילד המוצף. איך ניתן להוריד ממנו דרישות ולהפחית הצפה? במקרים מסוימים, הייתי ממליצה לתקופה מסוימת לאפשר לילד ללבוש את בגדי המחר מיד לאחר האמבטיה בלילה. כשההצפה הטכנית תרד, תגדל היכולת שלך לנהל את הדברים כמו שאת מאמינה ורוצה.   

אולי תשקלי השתתפות בקבוצת מפנה, קבוצת הדרכה לאימהות, לילדים עם קשיי ויסות. 

תתמלאי באמפתיה, כוחות, תובנות. בחירה עבורך ועבור הילדים.