אנחנו באמצע מסיבת יום הולדת ופתאום...

שאלה:

יום הולדת לביתי בת ה8, היא הזמינה בנות משפחה וחברות. כשאחת החברות לא שיתפה פעולה עם התכנית, הבת שלי נלחצה, כעסה, החלה להתכנס לתוך עצמה. מושכת בכפיים שוב ושוב, ותכלס היה קשה להחזיר את יום ההולדת למסלול השמח, גם ביום יום היא נתקעת הרבה, על דברים שונים, אין זרימה סביבה. יותר מידיי הרבה כוחות מושקעים בלהפיס את דעתה בכל שינוי או דרישה חדשה. 

תשובה:

אמא יקרה. טרחת ועמלת ליצור אווירה ודינמיקה חיובית, ובכל זאת האווירה לא הייתה כזו. זה מתסכל ולא קל להחזיק את זה. 

מה באמת קרה לביתך באמצע המסיבה? היא בטוח צפתה לחגיגה כייפית ומהנה, אלא שמשהו השתבש, דברים התנהלו שונה מהתכנית, הפער בין הציפייה למה שקרה בפועל איים, הציף  ונעל אותה. 

ייתכן שהילדה שלך צריכה לעבוד על פיתוח גמישות וזרימה. נדבר בשורות הבאות על פיתוח שריר הגמישות, שריר חשוב וקריטי להתפתחות והצלחה בחיים!

גמישות זרימה ויצירתיות הן בסיס לכל כך הרבה מיומנויות חשובות: הצלחה חברתית, לימודית! וויסות והתנהגות. בחיים, יש כל הזמן תנועה ושינוי, אנחנו כל הזמן נדרשים לעשות הערכה מחודשת, להבין מה קורה עכשיו ולהתאים את עצמינו לסיטואציה. ילדים עם חשיבה נוקשית, מתקשים לעשות הערכה מחודשת, לזרום ולצחוק עם הדבר החדש שנוצר. הרבה פעמים הם מלאי כעס על הסביבה, ש'מקלקלת' את התכנית. באירועים ובמסיבות, הציפיות גבוהות יותר, האכזבה גדולה יותר, החוויה מציקה יותר והתגובה חזקה יותר. 

איך מאמנים את השריר? מודעות, הצפת הנושא, עידוד לגיוון בכל תחום: אוכל, משחקים, התנסויות, תגובות. מחמאות על יכולת גמישות (כמו שמחמיאים על וויתור!) זה אימון! דורש התנסות יומיומית, וזה עובד!

כשנעשית עבודה משמעותית בתוך בית על נושא הגמישות, השפה מציפה, המודעות גוברת, השימוש במילים מתחום הגמישות/יצירתיות/ זרימה הופכים להיות חלק מהשיח בבית, המסרים מוטמעים. קיימת הבנה חזקה יותר של הילד ושל ההורה למצבים של זרימה וגמישות,

כשילד מתעקש על משהו מסוים, אפשר להבין אותו, אפשר לומר לו, אני רואה שקשה לך לשנות ממה שחשבת, זה באמת קשה לפעמים, אפשר לציין את זה, למוישי, למשל, מאוד קשה לשנות היום מהתכניות שלו, אולי יש משהוא אחר שיכול לזרום איתו. באופן זה גם כשלמוישי קשה, הוא מקבל אמפתיה, הקושי שלו מובן, הוא מצפה שיזרמו איתו, ובהמשך הוא יקבל עידוד לזרום בעצמו עם משהוא שקשה לו הפעם לשנות.