הגישה שמייצרת שינוי אמיתי

​

ילדים חסרי ויסות הם ילדים עייפים.
הם חווים לא מעט ביקורת מהסביבה, ולעיתים מרגישים מתוסכלים, מיואשים, דחויים — ומתקשים לצאת ממעגלים שליליים שנוצרים שוב ושוב סביבם.

​

הם זקוקים לעוגן חזק ומשמעותי.
עוגן שמחזיק אותם גם ברגעי נפילה, גם כשההתנהגויות חוזרות, גם כשהם עצמם כבר לא מאמינים שיוכלו להשתנות.

​

הגישה שלי מתחילה בהשבת העוגן:
חיזוק התמיכה ההורית ובניית קשר רגשי יציב בין הילד להוריו.
בשלב הראשון ההורים הופכים להיות נקודת הוויסות המרכזית והבטוחה ביותר עבור הילד.

רק מתוך הקרקע הזו — בטוחה, יציבה ומכילה —
אפשר להתחיל ללמד את הילד סט כלים מעשי לויסות רגשי:
כלים שמחזקים את הביטחון, משפרים תפקוד חברתי, ומאפשרים לילד להצליח במצבים שעד היום היו קשים מדי.