אני משתנה, והוא לא כל כך.

שאלה:

אני מרגישה שאני משתנה כהורה, לומדת להגיב אחרת — אבל הילד שלי לא תמיד משתנה איתי. איך מתמידים בדרך החדשה כשלא רואים תוצאות

תשובה:

אמא יקרה

קודם כל ברכות, על היכולת לעצור, לזהות כשל, להשתנות, לייצר תגובות חדשות, לשנות שפה. זאת חוזקה עצמתית לא רק לדרוש מהילד שינוי, אלא לחולל אותו כבר בעצמך. 

באמת קשה להתמיד בשינוי, בלי לקצור פירות ולראות שינויים. 

את משנה ומשתנה, את עושה זאת מאהבה לילד, מרצון לתת לו ולתרום לו, לסלול לו דרך חדשה, להנגיש לו את אהבתך אליו. 

אולי כדאי לדבר איתו בפתיחות על המאמצים שאת עושה, על ההתגמשויות, על השינויים, על האתגרים והערך שאת רואה בעבודה על הקרבה ביניכם. 

לא רק מהמקום שמבקש ממנו שינוי, אלא מהמקום הנקי, האוהב, החומל, המייקר. ספרי לו כמה הוא חשוב לך. פתחי איתו ערוץ של מודעות והבנה משותפת. 

אני מניחה ששפה כזו, תפתח גם אותו. 

בכל מקרה יש משמעות רבה לעבודה שלך, את אמא צומחת. את בתהליך אישי  מפתח, המשמעות עצמה מאפשרת עקביות. 

במקרים מסוימים, ליווי מקצועי יכול להוות זרז משמעותי, שיסייע בגיוס המוטיבציה וביצירת הפניות הנדרשת להמשך התהליך החשוב שאת מובילה.

אם את רואה שיש סיכוי תכניסי ריבועון קטן, עם המילה טיפ מעליו :

• שיקוף: "שמת לב שקודם, כשהיה קצת לחוץ, לא צעקתי?" 

• חשיפה: "היה לי חשוב לשמור על הנחת בינינו, כי את/ה יקר/ה לי."

• הזמנה להדדיות: "אני לומדת להגיב אחרת, ואני אשמח שננסה יחד למצוא דרך נעימה יותר לדבר."